top of page

ריפוי בעיסוק

תחומי העיסוק של המרפאים/ות בעיסוק במערכת החינוך

:עצמאות בחיי היום-יום (Activities of Daily Living (ADL); Instrumental ADL )

בתחום זה תפקיד המרפאים/ות בעיסוק  הוא לאפשר לתלמידים להיות עצמאיים ככל האפשר בתפקודים היום- יומיים. עיסוקים  אלו מחולקים לפעילויות בסיסיות כגון: שימוש בשירותים, ,הלבשה, אכילה, ניידות והתמצאות בסביבה החינוכית ולפעילויות מורכבות כגון: כלכלת בית, ג

​  קניות, שימוש בכסף, שימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תקשורת.ג

למידה והכנה לעבודה

בתחום זה מתמקדים/ות המרפאים/ות בעיסוק במספר תפקודים:

  1. הקנית כלים בסיסיים ללמידה ופיתוח אסטרטגיות למידה :  עבודה עם התלמידים על הגדלת טווח קשב וריכוז, היכולת להתמודד ולהתמיד במטלה, ריסון חשיבה אימפולסיבית, עבודה שיטתית שתאפשר לתלמיד להתארגן עם מטלה, התאמת מטלות קוגניטיביות לפי יכולת התלמיד, כך שתהיה לו תחושת מסוגלות ושיפור מיומנויות שונות כגון של תפיסה וזיכרון חזותיים.

  2. תכנון והתארגנות במסגרת החינוכית: המרפאים/ות בעיסוק מסייעים/ות לתלמידים המתקשים בתחומים של  התארגנות עם אביזרים ומשחקים (כגון: משחקי-הרכבה, חומרי עבודה ,מחברת, קלמר, ילקוט, מספריים) התארגנות בזמן (כגון: סדר יום, עבודה בקצב הכיתה/הגן) והתארגנות במרחב (כמו בחלל הכיתה ובסביבה  החינוכית).

  3.  קשיים בכתב-יד:  המרפאים/ות בעיסוק מטפלים/ות בתלמידים בעלי קשיים בכתב- יד; כתב-יד שאינו קריא, קושי בארגון התוצר הכתוב, עיצוב אותיות, איטיות בכתיבה, התעייפות בזמן כתיבה ולחץ בלתי הולם.

  4. הכנת תלמידים בוגרים לחיים עצמאיים : סיוע  לתלמידים ברכישת הרגלי עבודה, פיתוח כישורים טרום-מקצועיים ובבחירת תחומי עיסוק.

משחק ופנאי

המרפאים/ות בעיסוק מסייעים/ות לתלמידים בחקירה,השתתפות ורכישת מיומנויות משחק ופנאי המשמשים הן  כמקור הנאה והן כאמצעים לפיתוח מיומנויות סנסו-מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות. כולל: משחק  סנסו-מוטורי, משחק דמיוני, משחק מובנה, משחק במגרש המשחקים, משחקי-חברה ופיתוח תחביבים שונים.

 

השתתפות חברתית:

המרפאים/ות בעיסוק עובדים/ות עם תלמידים בשיפור מיומנויות חברתיות על ידי ארגון קבוצות פעילות כגון: קבוצת מטבח, קבוצת טיפוח , קבוצת בית-קפה, שאחת ממטרותיהן הנה הקניית נורמות להתנהגויות מקובלות בחברה והתייחסות לקבוצת השווים.

תפקידי המרפאים/ות בעיסוק במערכת החינוך

איתור, אבחון והערכה

מרפאים/ות בעיסוק רואים/ות את תהליך ההערכה כמרכיב בסיסי והכרחי לשם קביעת הצורך בהתערבות טיפולית ובניית תוכנית טיפול. ההערכה מתבצעת באמצעות תצפיות על התלמידים בסביבות השונות בהן הם מתפקדים, שאלונים וראיונות עם תלמידים, אנשי-חינוך, הורים ומטפלים אחרים, אבחונים סטנדרטים והערכות לא פורמליות. המטרה הראשונית הנה לאתר את אותם תלמידים המתקשים באחד או יותר מתחומי-העיסוק שהוזכרו לעיל. התלמידים שמאותרים עוברים הערכה שמטרותיה: (א) לקבל תמונה מקיפה על רמת תפקודם הנוכחית   (ב) לבדוק גורמים מסייעים ומגבילים בפרט, בסביבה ובאינטראקציה שביניהם, המשפיעים על תפקודו.

בתום ההערכה על המרפאים/ות בעיסוק להכין דוח, המסכם את הגורמים המסייעים לתלמיד והמגבילים אותו בסביבה בה הוא מתפקד והמציין המלצות להמשך. ההערכה מהווה בסיס להחלטה האם התלמיד זקוק לשירותי ריפוי בעיסוק וכן לקביעת תכנית הטיפול. כמו-כן ההערכה מהווה נקודת בסיס לשם בדיקת תוצאות הטיפול.

תכנון תכנית טיפול

בתאום ובשיתוף עם הצוות החינוכי/טיפולי, התלמיד ומשפחתו, בונים/ות המרפאים/ות בעיסוק  תכנית טיפול הכוללת: מטרות ויעדים ואמות מידה להשגתן. מטרות אלו הן חלק מתוכנית הלימודים האישית (תל"א) או תוכנית החינוכית היחידנית (תח"י) של  התלמיד. מועילות ההתערבות נקבעת על-פי מידת השגת מטרות הטיפול. לכן, המטרות צריכות להתייחס למעורבות התלמיד בעיסוקים השונים בחיי היום-יום, בסביבתו החינוכית.

​© 2017 by טלי צרפתי פישר  created with Wix.com

bottom of page